תקועה

כמו סתימה,

בחיים,

בביוב,

בטיפשות,

בתמיהה.



תקועה

בעולם,

באהבה,

בחלום,

במציאות,

בתקווה.



בהרגשה שיבוא עוד טוב,

יתבהר המרום.

ואוכל סופסוף

לחיות חלום.

לא סותמת את הפה,

לא מוציאה מילה.



העולם יפה

ואין לי מושג למה.

מותר לחלום,

אך אם תהיה זו מציאות

לא אוכל לחיות

אפילו שזו טעות.



כך

דוהרת אל קצות הצוקים,

רק

אני ואהוביי,

אלו

הדוהרים.

אל תקרת העולם

ואל שאול החלום.

לא יעלם הוא כך סתם

ולא יופיע פתאום.