טיפשות

כזו רגישות

עדינות גסה

באלימות מכוסה



חיים צבועים

סביבי סובבים

תשומת לב נדרשת

שגם אני פורשת



אין כל חכמה

ואינטליגנטיות

ברצון כה עז לחיבה

והתעניינות



אך ראשי

דוחק בי

חפצה אני ברגש

כמו זה שהוענק לי אמש



אך החלום מתנפץ

כמו בלון מתפוצץ

בדקירת מחט עדינה

על אף ששורדת מעיכה



וכעת הנני כאן

חוגגת טפשותי

בבכי קל

ורחמים על עצמי



כזו תלותית

עם זאת כזו אוהבת

כה חולמנית

וכל כך מחייכת



אך מדוע נגזר עליי

לחיות חיי

בוכיה

ומלאת ציפיה?