מזמור ליהונתן אדני רועי לשעבר.
בשדות קוצים וגיא צלמוות לא הולכתני,
אך גם בנאות דשא ומרבדי כל טוב הארץ שלכאורה לי היו בדין לא
שובבתני.
לא לגמתי ממי מנוחות גם בשבתי בבית האלוהים לאורך ימים.
מתחנן לשולי גלימתך, נגיעה במדרגות הקודש, הולכתני שולל והותרת
את כוסי חרבה.
לבי על לבי שבבדיה עתיקה שם מבטחו והתעורר למלתעות העולם.
טבע, יצרים ורכש רוע הנעורים.
חנוך לנער על פי דרכו ולא על פי דרכך!
בכך אומר לך בשמך שלך בזאת הפעם, שלום. הפעם לתמיד ולא עד
החולשה הבאה.