|
בנשמתי נפתח שער
נשמתך צועדת בשביל ומצמקת את הפער.
השתפכות הנפש ממתינה עד קץ.
לחשוף עצמי אל מול עדינותך הענוגה.
ליצור לנשמתי עוד רגע של שלווה.
דבר אשר חפצתי - יש בכוחך לתת.
עצבות אשר ירשתי - יש בכוחך לשאת. |
|
|
ויאמר: בני
פלישתים המה,
וכי זנה תזנה
הארץ ויקח בידו
המאכלת ביום
ההוא לאמור: די
נמאס! - בואו
נדבר כמו אנשים
מגניבים.
תנ"ך 2000 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.