|
מה פלשה בי חשכת מפתנך
מה נופץ והותר
האור לפנינו.
מה עונה ונוגן הצליל העתיק
שניתז משפתנו
כהבל הבלים.
ברדת אור כוכבים
ללטף דומיית היער
מלחייך עולות
צמרמורות אחרונות
של שפיותי.
הוקרא בערב במה מס' 70 |
|
|
-ההוא מרחוב
סומסום, שמוכר
אויר בשקל, הוא
קיבוצניק?
- לא, הוא
בובה.
- אז למה הוא
קורא לכולם
חבר.
צאלה ביטון
עוזבת קיבוץ
לשעבר.
דיאלוגים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.