ביאליק רותם / בזכרוני |
אוחזים ידיים ושותקים.
בזכרוני מתבוננים אנו במים
שותקים ונאחזים.
אז הופיעו הדולפינים
ואמרת לו היינו רק שלווים כמותם.
בזכרוני אחזנו אז ידיים
וחזרנו לשתיקה.
לא היה לנו הצורך בדיבור
תיקשרנו באהבה.
ועכשיו אני לבד במזח
נאחז בזכרונות
מביט אל עבר האופק
בעיניים דומעות
רואה שם להקת דולפינים
ואת אינך פה לצידי
הלוואי הייתי איתם שם
כי כן בודד לי בנשמה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|