ריק. זה מה שאני רוצה להיות לפעמים.
כמו בקבוק של בירה גולדסטאר במסיבה על השולחן.
אחד כזה שהכל בא לו בקלות, עבודה, נשים, חברים...
שלא תבינו לא נכון, לא מטומטם, אלא אחד שאין בו יותר ממוח עם
איי קיו סביר.
אנשים כאלו תמיד נראו לי מאושרים, מאוהבים ומקבלים אהבה.
אם אפשר להמשיל את החיים לכביש אספלט שחור שמתפתל עד האופק,
כביש ת"א-חיפה נגיד, יש כאלו שזוחלים עליו, כאלו שהולכים עליו
ברגל ונהנים מהנוף וכאלו שנוסעים במכוניות ספורט מהירות.
אני תמיד ראיתי את עצמי כזה שהולך הליכת ידיים אחורה, עם
עיניים עצומות. מדדה בין הנתיבים.
אולי פעם אני אתרוקן ככה, מישהו ישתה אותי בשלוק אחד ויניח על
השולחן, מתנדנד עד שאחזיר לעצמי את שיווי המשקל. מסביב מוסיקה
רועשת ואנשים שמחים מדברים.