|
בזכרוני עומדים אנו על המזח
אוחזים ידיים ושותקים.
בזכרוני מתבוננים אנו במים
שותקים ונאחזים.
אז הופיעו הדולפינים
ואמרת לו היינו רק שלווים כמותם.
בזכרוני אחזנו אז ידיים
וחזרנו לשתיקה.
לא היה לנו הצורך בדיבור
תיקשרנו באהבה.
ועכשיו אני לבד במזח
נאחז בזכרונות
מביט אל עבר האופק
בעיניים דומעות
רואה שם להקת דולפינים
ואת אינך פה לצידי
הלוואי הייתי איתם שם
כי כן בודד לי בנשמה |
|
|
אם כשעוברים את
מהירות הקול אז
יש בום על-קולי,
זה אומר
שכשעוברים את
מהירות האור יש
בום על-אורי?!
מסכן אורי!!!
גולדה, מגלה
בפעם
המי-יודע-כמה
שהעולם לא פייר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.