אנחנו עולים לנו במעלית - אמא, אבא ואני. שנים לוקח להגיע
מקומת קרקע לקומה שביעית.
פתאום, אמא מביאה ביציאה כזו, שברור לכולנו שהיא תכננה איך
להגיד אותה עוד באוטו, שבחג הולכים לדודה חנה ואין ויכוחים.
"למה כל חג חייבים ללכת אליה?!?" איזה כלי אבא שלי. סופסוף
מישהו באמת מודה שהוא שונא ללכת לשם, אם זה בגלל הריח המסריח
של הנפטלין או שזה סתם האופי הפולני של דודה חנה עם הנשיקות
הרטובות שלא נעים לנגב.
אין איך להתחמק מזה. אמא הודיעה שבוע מראש, והיא מכירה אותי
מספיק טוב כדי לדעת שהתכנונים שלי הם רעיון מושקע שעולה חמש
דקות לפני הביצוע.
גם כשהגענו הביתה ומיכל סיימה עם הטלפון נודע לה על יום הדין.
בחיים לא צחקתי מהבעה של אכזבה, בעקר לא כשאני שותפה לאכזבה.
ערב חג, ובמקום ללכת לטיילת לנגן על גיטרות בסבבה אני תקועה
בערב משפחתי אצל האמא של כל הפולניות, שאצלה אפשר למצוא ארונות
מלאי נפטלין שמוכנים למלחמת עולם שלישית.
איך אני שונאת מוצרי חלב. גועל נפש. ואין לי שום כוונה לאכול
אותם, גם לא כדי להיות נחמדה. לא מספיק שאני פה?! על השולחן
לפחות חמישים צלחות חד פעמיות (אפילו שאנחנו רק 10 נוכחים)
והמון המון גבינה, ירקות, טונה ו... גפילטעפיש. (כבר ציינתי
שהיא האמא של כל הפולניות?).
אין לי כוונה לאכול ת'גפילטע. בשום אופן. חנה מתעקשת לדחוף לי
משהו כי בזמן האחרון נורא רזיתי (מה היא זוכרת, הפעם האחרונה
שהתראנו היתה לפני שלוש שנים...). "לא תודה, דודה חנה, אכלתי
ארוחת צהריים גדולה". וחנה דופקת פרצוף חמוץ כזה שאומר - "הא,
אז את לא אוהבת את הגפילטע שלי?!" האמת שאני לא אוהבת שום
גפילטע. איך אפשר לאכול משהו שנראה כמו קציצת בוץ שתוקעים עליו
גזר כדי שיראה ידידותי לסביבה?!?
אז אחרי שהיא עוברת איתי על רשימת הדברים האכילים שעל השולחן,
במקרר ובפריזר ש"היא יכולה לחמם תוך שניה במיקרו", והכול כדי
שחס וחלילה אני לא אהפוך לאנורקטית או אף יותר גרוע - שיאמר על
דודה חנה שהיא לא מארחת למופת.
"לא תודה", אני כבר נעשית עצבנית.
"זה לא יפה מה שאת עושה", אומרת חנה בעלבון. תרקבי את עם כל
הנפטלין.
"תעזבי אותה, היא לא רוצה כלום!!" עומד אבא לצידי. אבא הגבר,
איך אני אוהבת אותו לפעמים.
אז כשכל הזקנים יושבים לגפילטע, אני ומיכל יורדות למטה
לאינטרקום לשחק עם הכפתורים. אופס, הרסנו אינטרקום.
יום למחרת אני יוצאת מהחדר ועוד לפני ששטפתי פנים אני שומעת את
אבא צועק לעבר הטלפון "באמת שהיא לא היתה רעבה!!!"