רותה סאן / שקט |
ביער חשוך
ורחוק מאדם.
עצב חונק
כאב משתק
ורחוקה מכולם.
שיאכלו אותי העצים
שיחליטו כבר
שם למעלה
מה הם רוצים.
משאלות מתנפצות
בצמרות העצים
הלוואי שהשקט היה יכול לחתוך גם
את ורידיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|