אמא'לה, מעולם לא חשבתי שאפחד, לא חשתי פחד כלל, צחוק מתקיף
פרץ מגרוני ואותו כבר לא הצלחתי לעצור.
מנורת פלורוסנט מהבהבת קרצה אליי, והבטתי בנקודת הלכלוך שהלכה
והתפשטה עד שהכול הפך שחור, הריכוז בפיתוח החושים כבר עזב את
מחשבתי והרגשתי בריפוי שרירים קל... סחרחורת קלה... ו...

חלום - ליד מפרץ עומד עץ ירוק, עליו שרשרת מזהב, עליה צועד יום
וליל החתול, שר שירים ושוזר סיפור ממלים:
שדונים מסתובבים ובת ים נחה על ענפים סגולים, על שבילים בלתי
נראים צעדים של חיות שקופות. בקתה עומדת על שתי רגליה בלי
חלונות ובלי דלתות, בלי יד שתפתח את הדלת.
ממול היער, ממול שדה קוצים, ממול נרתעים הגלים בזמן הזריחה,
ומתוך הים עולים שלושים ושלושה אבירים, וממולם איש המים
החסון.
במרתף משרתת זאבה את הנסיכה הכלוא המצפה לנסיך שינצח את המלך
האכזר.
שם בעננים, דרך יערות, דרך ימים, שם מול אנשים, הייתי שם,
לגמתי דבש, טעמתי מהעץ הירוק האסור,ומתחתיו ישב ושזר מילים
החתול.

צלילי צפירה קטנים ומקוטעים העירו אותי לאורות מלאכותיים של
הפלורוסנט,
מה זה כבר עבר?!
הרגשתי חבישה גדולה עוטפת את ברכי ורק עיניה הכחולות של אמי
נצצו אליי מפתח הדלת...