שש שנים. שש שנים זה המון, כל אחד יגיד, אבל הוא אהב אותה
לנצח. כשזה קרה הוא לא כעס, או התנגד, או נלחם. רק ראה איך היא
נחמקת לו בין שתי ידיו. כשארזה את המזוודות צחק כי נזכר
בטיולים שהיו עושים. הם טיילו המון, כל שבוע כמעט, אולי כדי
להסיח דעתם מעצמם. בין לבין הם החליפו מבטים, עמוק בפנים שניהם
ידעו שמגיע לה יותר טוב.
לפני שהלכה חיבקה אותו, והוא שכח למה הם בכלל נפרדו. פערים
בעלילה היא לחשה, וכשהלכה, סגרה אחריה את הדלת חרישית כאילו לא
רצתה להעיר אותו מחלום ארוך.