אני כל כך עייף. כל אמריקה על הכתפיים שלי. זו לא חרדה. זה
סיוט, שלא נותן לי מנוח. כבר לא מדובר ברוע, רשע,  ועוד כהנה
וכהנה הגדרות. טרוף !!! טרוף שנכתבו עליו ספרים, נרקמו סרטים,
וכולם קטנים מהמציאות החותכת.
ההרגשה היום - היום שאחרי - זהה לתחושה ביום הרצחו של יצחק
רבין ז"ל. סוף הדרך. סוף עידן התמימות. זחילת נחש שראשו נראה,
אך זנבו באופק.
לא מסוגל להתרכז בכלום. הראש שם, בענני האבק המסתירים אבנים
ובשר שותת. במראות שנחרטו, מטוסים נבלעים בבניינים. כמו סרט
מצוייר.
ההצגה הטובה בעיר. אוי ליוצר, ואבוי לצופה.
מחר תהיה הצגה יומית. או מחרתיים. ראיתם קברן מובטל ?