|
אני הולכת מהבית
לא יודעת לאן
רק רוצה שתחזור
תחזור לכאן
החיים עוברים על פניי כמו רכבת
ללא עצירות
ואני נשארת...
החיים בלעדיך רק קשים יותר
שום חלום שהיה לי עליך לא עוזר
רק הפחד שנשאר אצלי שב וחוזר
מטריד אותי, מעיר אותי משנתי
אני לא אלך בשבילך עד למרחקים
כי כבר לא יכולה ללכת
לא אוריד כוכבים למענך
כי אין לי למה
לא ארוץ אליך כל יום
כי אין מי שיחכה לי
אני לוקחת כל מה שהיה לי ממך
ומכניסה הכל לתיבה,
ונועלת,
כי דבר לא נשאר לי... רק זכרונות...
|
|
|
לאחרונה אני
עסוק בגן החשמל
עם לקוחותי
הנאמנים, ואין
פנאי בידי לגלוש
לעיתים קרובות
באתר הבמה
החדשה.
עם זאת, בכל פעם
שאני נכנס, אני
מוצא סלוגן פרי
עטי כבר בדף
הפתיחה.
אני לא יכול
להחליט אם זו
דרכם של אנשי
האתר לומר לי
שהם מתגעגעים
ורוצים שאחזור
לפרסם סלוגנים,
או שסתם שלחתי
יותר מדי כאלה
בשנה האחרונה.
אולי פשוט תשימו
שלט, אפרוח
ורוד, תחזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.