ועוד יום מונוטוני
אפרוריות הנישאת באוויר
ואם רק אוכל להחזיר לחיים שדה גדום
או לפחות את מה שהייתי
ספק אם אבשיל
גם לאחר תום תקופת הבוסר.

אולי מוטב להפסיק להאמין
כי עד כה האמונה לא השתלמה במיוחד
משתוקקת לחצוב בתוכי את הידיעה
רק כך אולי יבוא יום שאגיד שניצחתי
וביקעתי בתוכי את המערכה ארוכת הטווח
ואת הרגשות החקוקים בלבי.
אך איני מסוגלת לחשוב בפשטות
על מישהו אחר, שהוא לא אתה
או מי שהיה איתי.

ספק אהיה מאושרת אפילו אם אשיג
ואם אי פעם אדע מהי פסגת חיי
או אדע לנהל עם עצמי מונולוג צודק יותר
לעולם לא אפרוץ גבולותיי
או אעשה משהו שיעוות במקצת
שגרת חיים מונוטונית כשלי.