שוכב, בערב יום שלישי.
בחדרי במיטתי.
שוכב...
חושב איך הגעתי עד הלום.
שוכב, מסתכל על התיקרה

כמו זאב בודד.
מחפש את חיי אך לא מוצא.
ועוד טרף, אך לא מפסיק לחפש.
ועוד אחד, אך זה אינו אכיל.

ושוב כמו זאב בודד.
מחפש ביער ללא סוף והתחלה.
בלי סימני דרך מוסברים.
רק מחשולים בלי סוף.
וכל מחשול נראה כחדש.
וישנים כבר עברו אך עדיין,
מפוררים מבפנים.
כמו זאב האוכל את טרפו מבפנים.

שוכב במיטתי בערב יום שלישי.
בחדרי, שוכב...
חושב איך הגעתי עד הלום.
שוכב, מסתכל על התקרה.
מנסה להגיע אך לא יכול.