אדי זלצר / צובע שכבות אבק |
כל צליל ותמונה.
כל חלקיק זיכרון שבורח מעל.
כל מקום בעולם האכזר הזה.
ופתאום...
כל הצבע יורד, האבק מתעופף.
כל הזמן שעבר, וכלום לא עזר.
השכבות שנערמו פתאום אינם עוד.
ואותם ניסיונות לשכוח לא עוזרים עוד.
והצלקת...
אני רואה את הכתם מחדש.
הצלקת שלעולם אינה נעלמת.
הלב מתמלא מחדש בתחושות המיושנות.
העיניים רואות את התמונות העתיקות.
והזמן...
אומרים שהוא יעבור.
רק שהוא לא יעזור
את אינך איתי
אך מיקומך עדיין שמור בליבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|