לפי ספר בראשית (פרק כ"ה, כ'-כ"ו) חלפו עשרים שנה מאז שיצחק
לקח את רבקה לו לאישה, ועד שנולדו התאומים עשו ויעקב. לפי
המידרש לפני עשו ויעקב נולדו להם בנות שהיו טובות מראה כרבקה.
בני המקום חשקו בנערות (פרק כ"ו, ז'-י'), מה שגרם למורת רוחם
של יצחק ורבקה.

חלומות אהבה שמכר לה בנזיד-עדשים
כפרחים המה בשדי-מחשבתה.
וחוט זהב שקשר אל גופה,
נשחל אל תוך אבני-לשם.
אבימלך מלך גרר, אחוזת מרעהו ופיכול שר-צבאו
באו לכרות ברית עם יצחק.
על גדות-נחל עשה להם מישתה ויאכלו ויישתו.
נערה בפתח האוהל זועקת
"ברכני אבי! ברכני!"
"ומה אברכך?", הוא שואל
"שתהיי מצחקת את מלך גרר הפלישתי?"
ותצו עליה ריבקה מתוך האוהל
"אל לבן אחי חורנה לכי.
שם ייקחך לאישה אחד מבניו."
אל שדי לא ברך אותה,
בן-לבן לא הפרה אותה,
ולא הייתה אם לקהל עמים
כי טבעה בחולות בלכתה לארץ חורן.