שיר יובל / מבול |
"ילדים ברחוב משחיתים,
רועשים.
ואני, הצמא לשקט
מצליף עליהם מים מן הצינור" מן היומן הפרטי שלי.
אלוהי-הילדים
לא אוהב מבוגרים.
מארובות-השמיים המטיר מים
לכסות את חלקת-אדמתי.
נמחו הפרחים והעצים בגינתי
כל הבשר הרומס ושורץ על הארץ גווע
והבית תיבה, כהלך על-פני המים.
מחוץ לחצר הגשם נכלא מן השמיים.
קירות מים חומה לחלקת-אדמתי
וילדים ברחובות היבשים
מחוללים, סביב לה.
שלחתי יונה לבקש את אלוהיי
שיחרבו המים מעל חלקת-אדמתי.
ולא מצאתיו
כי הסתתר מקללת אלוהי-הילדים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|