|
"ילדים ברחוב משחיתים,
רועשים.
ואני, הצמא לשקט
מצליף עליהם מים מן הצינור" מן היומן הפרטי שלי.
אלוהי-הילדים
לא אוהב מבוגרים.
מארובות-השמיים המטיר מים
לכסות את חלקת-אדמתי.
נמחו הפרחים והעצים בגינתי
כל הבשר הרומס ושורץ על הארץ גווע
והבית תיבה, כהלך על-פני המים.
מחוץ לחצר הגשם נכלא מן השמיים.
קירות מים חומה לחלקת-אדמתי
וילדים ברחובות היבשים
מחוללים, סביב לה.
שלחתי יונה לבקש את אלוהיי
שיחרבו המים מעל חלקת-אדמתי.
ולא מצאתיו
כי הסתתר מקללת אלוהי-הילדים. |
|
|
אם את רואה את
הטקסט הזה רק
תדעי שאני אוהב
אותך,
זהו,
פשוט אוהב אותך,
ואם את לא אותי,
אז זה בסדר
ואם תתחרטי ביום
מן הימים, אני
פה!.
ממתין לך.
יגאל עמיר, מנסה
כל דרך להגיע
לאהובתו ולפרסם
את יצירותיו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.