זה חורף קר בעיינים שלי
שוב שברון שמחפש חלקים לחבק
של מטומטמת שמחייכת
של מפגרת שמחפשת הורים בגופי.
                             פזמון
אז תגידי מה קורה בינינו
זה אני שעומד כמו מתלה עירום בלי כובע או צעיף לדרך
רק חיוך מחוק  שנשחק מקשר.
                            בית ב  
וכבר מאוחר
ימים של בדד
רוח חמה ואויר שעומד
לא נושם עומד מתנדנד כול הדרך בתחנה ריקה של המוח שם אני מת.
                             גשר
ומתי החיים יצעקו בחזרה
יא חתיכת מלך בן זונה באשליה  שם יש סרט עם סליל שרוף
הוא בדירה שלך בשידה עזוב.
                            בית ג
ימים על ימים  בלילות מתעורר
אור במרפסת  והעולם בהפסקת חשמל מתעוררת
יורדת למטה מחבקת נפרדת
שוכחת מפתחות שיהיה בחזור שתיפרדי שיהיה לך לקחת לדרך.