"גברים ונשים"! איזו כותרת מפוצצת, הא? מדהים איך שתי המילים
האלה מעוררות בך יראת פחד, בלבול, קונפליקט, קונטרס... אותי זה
מאוד משעשע. שתי מילים עם עוצמה נגטיבית גדולה, אתם אומרים
עכשיו "מה קשור נגטיבית?" ובכן, לא אמרתי שלילי באופן רע אבל
בואו נודה בזה, כל הרגשות שתיארתי כשראיתם את שתי המילים האלה
הן לא חיוביות... זה מדהים איך אנשים עושים הפרדה במגדר באופן
טוטאלי. טוב, במקום לקשקש נעבור לעניין, אני פה כדי לעזור לכם
ה"גברים" להבין כיצד פועל המח הנשי, וה"נשים" שקוראות את זה או
יכעסו עלי מאוד על גילוי כל הסודות או אפילו יצליחו להבין את
עצמן יותר בזכותי. חשוב לדעת, הסוד הגדול במח הנשי הוא, שימו
לב, שאין סוד גדול!!! כן, כן, אתם אולי לא מבינים את הקונספט
הזה, אבל נשים חושבות באופן פשוט, כמו גברים. ההבדל היחיד הוא
שבין מחשבה פשוטה למחשבה פשוטה יש שלב ביניים, מעין חצי מחשבה
אם תרצו, שלב הביניים הזה הוא המחשבה עליה גברים מוותרים
בתהליך החשיבה, דוגמאות יינתנו בהמשך.
אין זה סוד שגברים יותר פרקטיים ונשים יותר רגישות, אך אין זה
אומר שאין נשים פרקטיות ואין גברים רגישים, לכולם תכונות
משותפות, פשוט במינון אחר. מוחן של נשים ומוחם של גברים בנויים
אחרת, הביולוגיה בגוף גורמת למח להפריש חומרים שונים בכמויות
שונות וכאן ההפרדה של המגדר. עשו מחקר, כנראה על התמצאות בשטח,
אצל גברים ונשים, והממצאים בו הראו שגברים משרטטים מפה בראשם,
וכך הם יודעים לאיזה כיוון פחות או יותר לנסוע; לעומת זאת,
נשים צריכות נקודות ציון, לדוגמא אחרי השלט הירוק שמאלה וכן
הלאה. ולכן, כאשר יש סיטואציה שגבר ואשה ברכב אחד, הגבר נוהג,
ולוקח פניה לא נכונה, הרכב נכנס לשטח לא מוכר, והאשה נכנסת
לפאניקה: "היכן נעלם השלט הירוק?" חושבת לעצמה הנקבה בעוד
שהזכר יודע, פחוות או יותר, חשוב לציין, את הכיוון הכללי, לכן
לא נלחץ בקלות. "אז מדוע הם תמיד הולכים לאיבוד בסוף, אם הם כל
כך יודעים את הדרך?!" שואלות עכשיו הבנות, אתן חושבות שאתן כל
כך חכמות, הא?! התשובה לכך ילדים פשוטה, עם כל חוש האוריינטציה
המפותח של הגברים, מדוע כשהם נוהגים בכל זאת הם הולכים לאיבוד?
ובכן, בגללכן!!! שימו לב, הזכר מזהה את הכיוון, נכנס לטריטוריה
לא מוכרת לנקבה, הנקבה נכנסת ללחץ שמשתנה עם הזמן לדרגה גבוהה
יותר של פאניקה. זה מתפרש בהתנהגות לדיבורים ונג'סיות, דבר
המבלבל את האויב, כלומר הזכר, ויוצר אפקט של "הפרה העיוורת",
כן, כן, "פרה עיוורת", כולנו מכירים את המשחק הזה בו מכסים את
עיניך בסרט ומסובבים אותך במקום וכשאתה נעצר אתה לא יודע באיזה
כיוון אתה נמצא. זה אותו האפקט שהאשה עושה על הזכר בסיטואציה
הזו, לפני "כיסוי העיניים" הזכר יודע איפה הוא נמצא ומה הכיוון
הכללי, ברגע שהוא לוקח פניה לא נכונה שווה ל"כיסוי העיניים",
בשלב זה עדיין יש מודעות לכיוון הנסיעה, עכשיו מגיע השלב ב"פרה
עיוורת" שמתחילים לסובב אותך סביב עצמך, זה מקביל לשלב בו האשה
פותחת את הפה ומוציאה את כל המשפטים החכמים שעוזרים בשעה כזאת
כגון:
"אמרתי לך שהיינו צריכים לקחת את הפנייה הקודמת" או "אתה יודע
לאן אתה נוסע" או "אתה יודע איפה אנחנו" ועוד, וכמובן המשפט
שאי אפשר בלעדיו, חביב הקהל בקרב הגברים - "אולי תשאל
מישהו"... בשלב זה הגבר המסכן, כבר לא יודע מימינו ומשמאלו,
חושיו מבולבלים, המפה שמשורטטת בראשו הפוכה, והגבר המסכן מתפלל
לנס, שיוכל למצא את דרכו חזרה ולא כדי להגיד "אמרתי לך" אלא רק
כדי שתשתוק! ולפעמים מקבל הגבר מזו שיושבת מלמעלה רגעי חסד
והיא עוזרת לו למצוא את דרכו האבודה והמסכנה חזרה.
חשוב לציין ולזכור שנשים מאוד מאוד ביקורתיות לגבי המראה שלהן,
נכון, גם גברים, אבל נשים הרבה הרבה יותר רגישות לכך. "למה?"
טוב, זו באמת שאלה מפגרת כאשר אנו מוקפים בעולם שיופי ורזון
נחשבות כמילים נרדפות. מראים לנו דוגמניות אנורקסיות בטלוויזיה
ובסרטים, גברים רואים סרטי פורנו בו מככבות בלונדיניות,
שזופות, מגולחות, רזות, בעלות חזה מלאכותי בגודל של ראש... אל
תחשבו שבנות לא יודעות על מה אתם מפנטזים, כי זה לא סוד כזה
גדול... ואנחנו יודעות שאתם לא מבקשים מאיתנו להיות בדיוק כמו
הדמויות המזויפות האלה בפנטזיה הזאת, אבל זה לא אומר שאנחנו לא
מרגישות מאוימות מכך, אנחנו יודעות שאין לנו תחרות איתן...
בואו נכיר בזה - הן מנצחות. אבל כל מה שאשה רוצה מהגבר שלה בסך
הכל הוא להרגיש נחשקת, להרגיש שבשבילו היא הכי יפה בעולם. ישנם
פה שני דברים אם שמתם לב. מי שלא שם לב... אתה גבר! או קיי, אז
למי שלא עקב, ישנם שני מישורים, האחד הוא שאשה רוצה להרגיש
נחשקת, ע"י כולם, להרגיש שכולם רוצים אותה. דרך אגב, בנות
שמשחקות משחקים עושות את זה מהסיבה הזאת בדיוק, כדי שיוכלו
להמשיך להרגיש נחשקות. והמישור השני הוא יותר אישי יותר בשבילם
כזוג ופחות בשבילה כפרט - היא רוצה שהגבר שלה יראה אותה תמיד
כנסיכה הכי יפה בעולם. זו הוכחה מבחינתה לאהבה שלו אליה. עד
כאן מובן, ועכשיו מתחיל החלק הבעייתי, גברים יקרים, כאשר אשה
פונה אליכם לתת לה דעה על הלבוש שלה או על איזה חלק בגוף,
תמיד, אבל תמיד, צריכה להיות לכם תשובה אחת. עכשיו אתם שואלים
למה הכוונה, הרשו לי לתת לכם דוגמאות כמו שהבטחתי בהתחלה, כאן
נכנס העניין של מחשבה פשוטה - מחשבת ביניים פשוטה - ומחשבה
פשוטה. במשפט פשוט מאוד:
האשה אומרת לזכר:
"אני רוצה שתהיה כן איתי."
רואים את כל המילים האלה? זה בדיוק מה ששומע הזכר, אבל מה
שבעצם מתכוונת הנקבה הוא:
"אני רוצה (שלא) תהיה כן איתי."
דוגמא נוספת:
"תגיד את האמת, זה משמין אותי או עושה לי תחת?"
משפט זה שווה ערך למשפט
"(אל) תגיד את האמת, זה משמין או עושה לי תחת?"
רואים את המילים בסוגריים? זו בדיוק מחשבת הביניים הפשוטה
שהאשה חושבת אך לא אומרת. אתם בטח שואלים, אז מה? תמיד לשקר?
ממש ממש לא, להיפך. תאמרו את האמת. כי הרי מה שבעצם מסמלת מילה
קטנה זו, היא לא באמת המשמעות שאנו מכירים ביום יום אלא יש לה
פירוש אחר לגמרי, הפירוש הוא: "תגיד לי איך אני נראית בעיינים
שלך? תאמר לי כמה אתה אוהב אותי."
שלא תעזו בחיים לענות על שאלה זו ב"אני אוהב אותך", זה כישלון
חרוץ, זה מראה לאשה שיש לך משהו להסתיר ואתה כאילו מנחם אותה
על היותה מכוערת. אם תענה לה את זה היא תשמע "את מכוערת אבל
אני עדיין אוהב אותך." כשאשה שואלת גבר איך היא נראית היא בעצם
שואלת איך היא נראית בעיניו ויופי מתפרש אצלה כאהבה, כי כשאתה
מכיר בן אדם ואוהב אותו, מבחינתך הוא הבן אדם הכי יפה בעולם,
כי הפנימיות שלו כל כך יפה. והתשובה, יקיריי, לשאלות מסוג זה
היא: "את יפיפיה, לא, זה לא עושה לך תחת, התחת שלך מושלם..."
וכן הלאה וכן הלאה. תאמרו לה איך היא מצטיירת בעיניכם.
ואם בעיניכם היא מכוערת... זה אומר שאתם לא אוהבים אותה באמת
אז זה הזמן להיפרד.
השיעור הבא הוא השיעור הקל ביותר, לעולם, אבל לעולם אל תגיד
לאיה שהיא כמו אמא שלה, או דומה לאמא שלה, או מתנהגת כמו אמא
שלה. אם תעזו זה יבטיח לכם, במקרה הטוב, טיול חינם לחדר מיון.
בכל אופן, המפתח להבנת האשה הוא לזכור את רעיון המחשבה פשוטה -
מחשבת ביניים - מחשבה פשוטה. וזה מגיע בכל הצורות והצבעים, לא
רק בענייני צורה חיצונית. זה יכול להגיע גם ברגשות, התנהגות,
הכל תמיד מגיע עם מחשבה שלא נאמרת בקול. וחשוב לזכור, שאשה זה
דבר רגיש, ככל שתכחיש, ההוכחה לכך באה לידי ביטוי במחשבת
הביניים. מחשבת הביניים היא הרגש השקט שאליו הגברים לא רגישים
במיוחד, וזה בסדר, איך אתם אמורים לדעת, הרי בעיניכם זה שלב
מיותר ואתם אומרים מה שאתם חושבים. אני, הכותבת, גם אשה, אז
איפה מגיעה פה מחשבת הביניים שלי בזמן הכתיבה? לא מגיעה!
ומדוע? כי לא הכנסתי פה שום רגש... אני חושבת...