בית 1:
כלבתנו הקטנטונת, כלבתנו היפה,
כלבה ללא בגדים, כלבה עם הרבה פרווה,
קבליני אל טפרייך כלבה יפיפיה,
אביא לך עצמותייך ותבואי בחנופה,
חופרת ליד עצי החורש, השמש מזמן שקעה,
יושבת וממתינה לעצמותיה,
שותה ממעיין, וחוזרת לכאן,
נובחת ומיילת ליד הדלת,
פזמון:
עוד לא תמו נביחותייך, עוד קולך לא נדם,
מחכה לעצמותייה מהאסם ,שסוף סוף נפתחת הדלת,
עלי מתנפלת, בזנב מכשכשת, ואת העצמות מרחרחת,
בית 2:
נביאה בבגדינו ריח של כלבים אחרים,
לוקחת את העצמות ובורחת לעצים,
נובחת בעצב, לא שבה בערב,
חוזרת למחרת, חוששת מעט....
פזמון... |