יש לי חבר שקוראים לו יהושוע.
אני ויהושוע הולכים לחפש היום שווארמה בלאפה
אז הלכנו ומצאנו פלאפל,
אפילו צחקנו קצת
ואחר כך קיבלתי את הבום
הוא רוצה שניקח הפסקה.
אז ככה פתאום זה מה שהוא רוצה
והוא אפילו התחיל לבכות.
ואני כבר מתחילה להילחץ
אולי הוא באמת רציני
ואני מבינה שהוא רציני
אבל מפוחד
הוא פוחד להישאר לבד בבית שלו,
או שאולי הוא באמת אוהב אותי
ולא רוצה ללכת.
לפי דעתי הוא בכלל אוהב זכרים.
אבל הוא מכחיש.
בכל אופן אז גם אני התחלתי לבכות באיזשהו שלב.
ממש לבכות.
וכל מה שהוא אמר זה שהוא לא רוצה לפגוע בי.
קיבינימט,
הוא כבר פגע.
כמו איזו מנטרה מחורבנת,
אני לא רוצה לפגוע בך.
מניאק.
אז אני בכלל לא קלטתי,
רק שבוע וחצי אחרי,
שזה היום,
זה הכה בי פתאום.
ואני עכשיו יודעת,
שאין לי על מי לסמוך
חוץ מעל רותי שנותנת לי חסה,
ועל המשפחה.
הם לא יעזבו כשקשה.
אני בטוחה.
ואם הם יעזבו,
אז אין לי מה לחפש פה בכלל.
סאאאאאאאמק.
מהיום, רק צבי ים מעורבים.