לבשתי את החולצה
הלבנה, היפה, החגיגית...
החולצה שהכי אהבתי מכולן,
ופתאום היא נקרעה, כמו נפרמה -
אבל לא, נקרעה באמת!
נקרעה לשני חלקים כמעט שווים
אולי זה היה בזמן מחול האורים
או אולי כשהשתוללתי בחצר
בשעה שרצתי סביב עצמי,
חגה במעגלים.
תוך מקצב גס ושקט גם יחדיו -
מזכיר את מקצב הדמים.
הייתי לבד בלי אף אחד
ודווקא אז הוא נקרע
ולא ששיחקתי עם החברים בשכונה.
נשארתי ערומה ופתאום הגשם
החל לטפטף, עכשיו גם היה
לי קר ונהייתי רטובה.
רצתי הביתה ובדרכי נפלתי על פניי
כשהגעתי התברר כי הן זבות דם
אך לא הרגשתי דבר, רק את הפחד והכאב
על החולצה שנקרעה
ודווקא עכשיו כשהייתי לבד
בלי אף אחד... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.