כשההצגה מסתיימת, כולם מוחאים כפיים
הכל עוזבים את המקום
את נשארת לבד על הבמה
משחקת אל מול עצמך, מנסה להעמיד פנים
שאת היא... והוא הוא
משחקת במשחק הכי אמיתי שאת מכירה
משחקת מבפנים מתוך האמת שלך
מתוך הרגש והכאב שלך
וחיה לרגע את האושר
ואז את קולטת שנשארת לבד באולם
שההצגה כבר מזמן נגמרה
ואחרוני האורחים כבר מזמן פרשו
להמשיך? הרי חייך תמיד היו סוג של משחק כלשהו
אבל שהקהל נעלם ההצגה נכחדת
ואת נשארת את, בלי שום משחק
את יורדת מהבמה מתיישבת בין השורות הכי טובות וצופה.

16.11.2005