רציתי לכתוב שיר
רציתי לכתוב שיר שמטיף לאמונה,
שאנחנו הדור הצעיר,
נמשיך להאמין שיכול להיות שלום,
ושיכול להיות טוב,
אך בזה אפילו אני לא מאמינה.
רציתי לכתוב שיר שמטיף לתקווה,
שתמיד תהיה לנו תקווה,
איזשהו אור בקצה המנהרה,
אבל כבר אין,
אין תקווה.
רציתי לכתוב שיר יפה,
שיר שמטיף לאהבה,
שאהבה זה הכי חשוב,
ושצריך לתת הכל למענה,
אבל בעצם...
אין לי כל כך ניסיון.
אז על מה אני אכתוב שיר?
אהבה- אין לי
אמונה- גם אין
ותקווה.....
למי נשאר?
אז כל מה שנשאר,
זה לכתוב שיר על חברות,
על חברות יפה שמחזיקה לנצח,
ושעוברת מכשולים רבים,
ואולי אני עוד צעירה מכדי לדעת חברות שכזאת,
אבל יש לי,
יש לי אפילו יותר מאחת,
יש לי חברות שהן כמו אחיות שלי,
(אנחנו אפילו טיפה דומות...)
וכל מה שעברתי (שזה לא הרבה)
עברתי איתן,
ואפילו עם כל הויכוחים הקטנים האלה,
אני אוהב אותן תמיד,
לנצח נצחים! |