יש כמה סוגים של תגובות בבמה החדשה.
הסוג הראשון הוא התגובה הכי כיפית לקבל והיא, בממוצע, "איזה
יופי", "אהבתי", "ממש יפה" או "אני מתחבר/ת". אלה התגובות,
שכאשר מקבלים אותן מאנשים אחרים (ולא מהחברים שלך) זו הסיבה
שהרבה אנשים כותבים כאן, כי אם אוהבים לכתוב, לא חייבים להראות
את זה לכל העולם, ולשמור הכול במגירה, להציץ מידי פעם, וכמו
שאני מתכוון לעשות, לקרא את הסיפורים בעוד עשר שנים.
הסוג השני של התגובות הוא התגובות שבדרך כלל מתחילות בסוג
הראשון, ומייד אחריהם מופיע הסבר של מקרה פרטי (בקצרה כמובן,
ולא בפירוט).
הסוג השלישי של התגובות יתחיל, כאמור, בסוג הראשון, לפעמים
מהסוג השני, ואחרי זה יבוא דעתו של הקורא איך אפשר לשפר או
לשנות את הסיפור. תגובה זאת נקראת ביקורת בונה. וזאת התגובה
שכותב מחכה לה. מטרת הסוג הזה של תגובות הוא לא לעצבן את
הכותב, הוא להאיר את דעתו של הכותב לפעם הבאה שיכתוב.
הסוג הרביעי של התגובות, בבמה החדשה הוא התגובות שכל כותב רוצה
להרוג את הבן אדם שכתב את התגובה. לעומת כל שאר הסוגים, מטרת
הסוג הזה של התגובות הוא להביא לכותב את הג'ננה בכך שהמגיבים
מנבלים את הפה על היצירה, שלקח לכותב זמן לכתוב, ולא מעריכים
יצירות. גם אם היצירה היא לא לטעמיו של הקורא, אין לא שום זכות
לנבל את הפה על יצירה שהכותב כתב, וזאת משום שכאשר דבר זה יקרה
לאותו המגיב, הוא יתעצבן גם הוא ואז, במידה ויזכור את התגובה
שכתב, ירגיש (בתקווה) את ההרגשה הגרועה הזאת של אותו כותב.
לרוב הסוג הזה של התגובות יתחיל ב: "חרא/זבל של יצירה". ימשיך
ב: "מי לעזאזל אישר את היצירה הזאת?".
לפעמים המגיב יוסיף כמה היצירה נדושה וכמה אנשים כבר עשו את
זה.
לסיכום, אם אין לכם שום דבר טוב להגיד או לחילופין ביקורת
בונה, אני מבקש בשם כל הכותבים שהתעצבנו, אל תנבלו יצירה מפני
שזה כואב. וזה יכאב גם לכם כשינבלו יצירה שלכם.
תחשבו על זה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.