פעם - כשאביב הגיע
ליבי מאושר קפץ והריע -
למשמע זמזום דבורה קרבי
ששרירים עושה באוויר,
למראה ברוש בירוק משגע
שראשו בעננים נוגע,
למעוף יונת-בר אצילה
שאוכל לגוזלה מובילה,
לעלוות-עצים מכוסי טל
הבוהקים מקרן שמש מעורטל.
והיום - האביב בי קר
בחזה הלב צמר,
יפי הפריחה עקר
והשביל רחוק ומנוכר.
מאז בי עדיין נותר -
שיר שמתפילה נשר
ושרעף-נשמה שנהר
ומדרך-יאוש אותי גרר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.