בלב המדבר היבש השומם,
נתקלתי בעץ יפהפה מהמם.
היפה ביותר שראיתי מעולם,
קטן ריחני, נפלא ומושלם.

בכל יום אל העץ שלי באתי,
הרחתי פרחיו ועליו טיפסתי.
היתה זו תקופה נפלאה בחיי,
תקופה בה שמחנו יחדיו עד בלי די.

ורק אליו היתה לי קירבה,
והוא מצידו גם החזיר אהבה.
אני טיפחתיו והשקעתי בו זמן,
והוא הדיף בתמורה ניחוח מצויין.

אך קרה מקרה, לי ולעץ החביב,
ובמשך שבוע מים לא השקתיו.
קדר העץ, מהזנחתי התאכזב,
קטן, הצטמק וחדל ללבלב.

אז באתי אליו חייכני כה נרגש,
אך לא ציפיתי לזה המפגש.
העץ נעלם, לא נותר אף לא זכר,
נשברתי פיזרתי דמעות לכל עבר.

העץ נבל, לא ישוב לעולם,
העץ שלי הוא כבר מת.
אך אם עודך שומע מבין עפר, רק תדע
שאהבתי אותך באמת.