למה את איתו?
מה, אני לא טוב מספיק?
אני ואת משלימים אחד את השני,
וכשאת איתו, הוא שם רק כדי להראות עד כמה את, את.
אני פה, לבד בשקט. מחקה למה שאני לא יכול להסיג. אולי בגלל זה
את כל כך מעניינת ומושכת? אולי אני בעצם לא רוצה אותך?
אבל אני חושב עלייך בכל שעות היממה, וכשאני חושב עלייך את
מופיעה, כאן, לידי, ואני מתרגש, ואני מרגיש את הפרפרים האלה,
שלכל אחד מהם כבר יש שם ואני זוכר את כולם בעל פה. אני ניזכר
בחיוך שלך ובצחוק שלך,
בגוף שלך ובבושם שלך,
שהוא במקרה הבושם שאני הכי אוהב, ועלייך הוא הכי מתאים בעולם.
אבל בעצם, מה יהיה אם אני אהיה איתך?
אני עדיין אחשוב עלייך ככה?
חייבים להיזהר מהמשאלות, לא מהתוצאה, אלה מהמצב בו המשאלה
תתגשם ואז כבר לא ירצו אותה. או אותך.
אבל כשאת איתו, אני לא איתך.

ואני,
אני שואל, למה?