|
היו שם גני פרא
באביב בוסתנים עטויים
ורוד סגול לבן
חומות אבן מתפוררות
צימחו עשב
בכל מה שהיה פעם בית
טוב היה לשכב
על סלע חם
לשאת עיניים אל
הכסף שבעלי הזית
כדגי ים בנחילים
שטו בשמי התכלת
מי חשב אז על
האנשים שחיו שם קודם
יכולת ללכת שעות בין
גדרות הצבר החרבים
בקיץ צץ הפרי נטוש
מילא את כיסינו חדווה
|
|
|
כשאני אהיה
גדולה, אני רוצה
להיות...
כרובית!
חסה ננסית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.