שאהבתי בכל מאודי
שצרב רגלי, אכל גופי וחנק רוחי.
אך סומא אהבתי השכיחה כאביי
ודימיתי עצמי למאושרת.
עד ירדה דמעה
ונפקחו העיניים
נפש מייבבת נגלתה
ונתחוור לי עיוורוני
לאהובי, לכפרי אשר גדלני
ואיננו עוד עבורי
כג' באב תשס"ד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|