פה רך בר / איזה כיף לירח |
בזמן ששיגרתי
אולי בפעם המאה
את מילותיי.
הן המריאו אל תוך הלא נודע
ציפור נפשי נותרה חשופה.
תחת איבר של אהבה
שפועם באופן קבוע
בצד השמאלי
קברתי שוב
את הפחדים שלי.
רק לירח יש את הזכות
להציץ אל תוך המגירה האנושית
שקלטה כנראה בפעם המאה
את נפשי האולי כבר קצת טיפשית.
איזה כיף לירח
כי אותו אף פעם לא מסננים
הוא מזדמן כמעט כמו אורח
ובסך הכל נראה תמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|