כמו קפה שחור בכוס לבנה.
כמו מנגינה שלא משתנה.
אמצע הקיץ וכבר שבוע מבול.
לצאת לתל אביב ולהרגיש בחו"ל.
נעליים ישנות,
מלאות באבנים קטנות של זיכרון.
מכנסיים רטובות,
מאגם רגשות של כישלון.
חולצה מוכתמת,
מקפה שחור שהיה בכוס לבנה.
כובע של טמבל,
על ראש, שבקיץ מחפש את העננה.
קפה שחור בתוך כוס לבנה
והעונה שלא עונה
רעש בשיא הדממה
פרח שלא באדמה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.