רוצה להגיע לעומקן של תחושות
אך מה לעשות שעיניי יבשות
ובין המילים ובין השורות
מוצאת עוד כמה דמעות אבודות
פתאום הכל חוזר
רק בגירסה טיפה אחרת
רק הפעם זו אני זאת שצוחקת
אני נמצאת מעל תהום של פחדים
אולי שלי, אולי של אחרים
נפשי מבקשת לשקוט
מחפשת מנוח
ראשי מבקש לשכוח
ליבי לברוח
אך איני שקטה ולא מוצאת מנוחה
ולא שוכחת, ולשום מקום איני בורחת
אני כאן מולך
בקצה הדרך
רק הושט ידך, תן לי למשות אותך מהמים
להצילך מגלים סוערים
רוצה רק להגיע איתך אל הקשת
אך המציאות מתעקשת...