השארת אותי שם שקוע
שלולית שלולית.
שושנייך לא ניחמוני מה שבטוח גם לא דמעותייך
זולגות, מחלחלות, שוכבות בעולם של
שלוליות שש מטר מטה.
שיש שחור מלוטש מעליי
שבועות, חודשים, שנים. רק שממה בין
שלוליות בודדות חסרות שלווה.
ואת לא שבת מלאת רגש, מלאת אשמה
שלוליות של דם. שקט. דממה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.