New Stage - Go To Main Page


נעמדתי לפתע במרכז החדר, יישרתי את השמלה שלבשתי,
הזדקפתי ושאלתי אותו בקול בוטח, "מה אתה רואה עכשיו?"
"אותך..." הוא ענה בהיסוס.
פתחתי את הסוגר והנחתי לשמלה ליפול ממני.
הסרתי את שאר פריטי הלבוש שהיו עליי והזדקפתי שוב
"עכשיו מה אתה רואה?", "אותך", הוא אמר בתאווה
והחל לקום מהספה.
לבשתי את השמלה בחזרה.
"היי, לאן את הולכת, למה?" הוא קרא אחריי,
"תשובה לא נכונה", לחשתי ויצאתי מהדירה.
שנה לאחר מכן עמדתי מול אחר, אבל עם אותה שמלה.
"מה אתה רואה?" שאלתי שוב
"את מה שאת רוצה שאני אראה" הוא ענה בקול בוטח, ללא כל היסוס.
פשטתי את השמלה ועמדתי לפניו עירומה.
"מה אתה רואה עכשיו?" "את הגוף שלך" הוא השיב.
ואז הוא התקרב, הרחיק את ידיו ממני ורק נישק אותי
"ועכשיו אני מרגיש אותך".
נשארתי חסרת תשובה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/4/05 22:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניבה דיקמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה