ארבל הכרמלי / עוד יום יבוא... |
אשר חשפת לאיטך
וניגלה אליי הבלתי-מוכר;
כל חדרי הפחד המוסתר
מפני המחר הבלתי-ידוע,
ששולט בהווה הפרוע.
ובפסאדה זו של חייך
החלו הדמעות זולגות מעיניי
וטפטפו אל נשמתך האוהבת
אשר הזינה חיי בערך,
פיטמה גופי ביצר טוב,
תבעה מנפשי לאהוב עד כלות,
הובילתני אל הצניחה החופשית
למעמקי אהבתך האפשרית.
אני מסייר בחדרי הפחד המובן,
מסתער על הבלתי-רציונל,
דוחק הצידה שליחי שטן
המדרבנים למעשה נמהר.
האמיני, יום יבוא...
9/10/02
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|