על "הפינה הרדיקלית של אייל"

ובכן, ונעבור לאתר מעולה, אני ממליץ עליו, אני עדיין לא בטוח
שאני אנרכיסט, אבל הסלידה שיש בי ממה שחשבתי שהוא אנרכיזם
שלטוני, די עברה, כי אנרכיזם זה לחלוטין לא מה שחשבתי.

עד שהצצתי באתרים אנרכיסטיים, חשבתי באמת ובתמים שמדובר בשיטה
שהיא חוסר שיטה, שבה יצריו של האדם מושלים ואין שום חוק - ולא
כך הוא. מדובר בשיטה מאורגנת להפליא, שבה כל האזרחים משתפים
פעולה בקהילתיות הרבה יותר גדולה מאשר בדמוקרטיה הקיימת כיום -
ואין ריכוז סמכויות.
כל האתרים שהצצתי בהם, הציגו תיאוריות משכנעות ורהוטות, כולל
ה"סלון של מזל", אבל הפינה הרדיקלית של אייל לוקחת את כולם
בהליכה.

קודם כל, האתר מעוצב בצבעים עזים, שחור ואדום לרוב - ומושך את
העין. העובדה שמדובר באתר מעמיק ורציני בכלל לא סותרת את
העובדה שהוא מושך ויזואלית.
חוץ מזה, גם אם אני חושב שאייל הוא פה ושם קיצוני מדי לטעמי,
הוא יודע להציג את דעותיו בצורה אינטליגנטית ומעוררת מחשבה.
וגם אם אני עדיין לא בטוח ששוכנעתי לגמרי, הסגנון שהוא כותב
יוצא מאוד קומיוניקטיבי ומשעשע, מייצר דיאלוג עם הקהל הממוצע
(והשבוי לפי הגדרתו) כשהוא מדגיש משפטי מפתח ומתייחס אליהם.

חוץ מזה הוא סטודנט למדעי המחשב בחיפה ואוהב מיץ אוכמניות
ודובדבנים מדולל, אבל את הקטע עם המיץ הוא בטח כתב כי זה נראה
לו משעשע. ובצדק. חוץ מזה יש סיבה נוספת, הוא רוצה להראות לנו
שהוא יצור אנושי ולא איזה פלקט של דעות קיצוניות, כפי שאנו
נוטים, לעתים בטעות, לחשוב על אנרכיסטים. גם מאוד חשוב לו שנדע
שהוא חובב מדע בדיוני ופנטזיה, כדי שנחבב אותו סופית (לפחות זו
ההשערה שלי) - ואותי הוא שכנע, קשה לי לשנוא אותו למרות
הכול...
מומלץ לאנשים בעלי ראש פתוח או לפחות פתוח למחצה.

http://www.earendil.ath.cx/radical
http://www.earendil.ath.cx