תמיד שהוא מביט בתמונה הזאת הוא בוכה, זה מזכיר לו את סבא חומי
שהיה גיבור מלחמת האזרחים הקוראנית, והוא בחור שאף פעם לא
בוכה, חוץ מהפעמים שאשתו שמה לו פלייר בסנדוויץ' לעבודה.

"אז מה אתה הולך לדוג היום?" אומרת אישתו בקול חלוש, "רבקה את
דורכת לי על הרגל" הוא אמר תוך כדי סידור עניבת הדייג שלו.
"מתי חזי אוסף אותך?" שאלה רבקה, "מי זה חזי?" הוא שאל את עצמו
תוך כדי שהוא מהרהר איך הוא הגיע איתה לחופה ומי לעזאזל חתם על
הכתובה??? אבל זה כבר עניין אחר. צלצול פעמון הדלת נשמע וישראל
ניגש לפתוח, "זה בטח חזי" צעקה רבקה מהמטבח... "כן כן, חזי יא
זונה"  אמר ישראל לעצמו מבלי שאף אחד ישמע. ישראל פתח את דלת
ביתו ורטן "איפה היית צדוק? אני כבר שעה מחכה...". "אל תשאל"
ענה לו צדוק "התעכבתי שעה אצל חזי". "גם אתה עם חזי??" אני
כנראה מאבד את שפיותי, חשב לעצמו ישראל. אני חייב לברר מי זה
חזי!
וכך התחיל מסע של בן 3 דקות לבירור מיהו החזי המסתורי. ישראל
הלך להביא את הספר טלפונים ותוך כדי חיפוש שאל את צדוק.
"תגיד, מה השם משפחה של החזי הזה?"
"מה אתה דפוק??" אמר לו צדוק "חזי זה השם משפחה"
"הא באמת??" שאל ישראל, "אז מה השם הפרטי?"
"חזי" ענה לו צדוק.
"חזי חזי??"
"זה בטח לא יהיה קשה למצוא אותו בספר טלפונים..." אמר ישראל אך
התפלא למצוא כ546 חזי חזי רשומים בדפי זהב. ישראל אמר לעצמו
נלך על הימור והתקשר למספר 88. כי זה היה מספר המזל שלו כמו
מס' ניתוחי התוספתן שעבר. ישראל חייג בעצבנות את המס' ושאל
"שלום הגעתי לחזי?"
"כן" ,ענה לו הקול מהצד השני "חזי חזי?" שאל ישראל ליתר דיוק,
"לא, חזי שירזי".
"סליחה טעות" אמר ישראל וניתק.
ישראל החליט ללכת הפעם על השם ישראל בגימטריה וחייג למס' 541.
ישראל חייג ושמע קול מוכר עונה לו בצד השני, הוא מיד הבין שהוא
מדבר עם אחיו יעקב. "יעקב, מה קשור חזי??", "תמיד רציתי להיקרא
חזי" אמר יעקב.
"אז אתה זה חזי חזי??"
"כן, לא ידעתי איך לספר לך", ענה לו יעקב תוך הוא מזיל דמעות
וממרר בבכי ושומע גם את אחיו ישראל בוכה מצידו השני של הקו...
"אני מצטער שלא סיפרתי לך קודם" אמר יעקב... "זה בסדר" ענה
ישראל. "אז למה אתה בוכה?"  
"כי היא שמה לי פלייר בסנדוויץ הזונה!"