השם שלו מופיע לי על צג המחשב
ובמוחי השאלה ישלח או שהוא לא חושב?
כמו מטומטמת התמכרתי אליו
חולמת מתי שוב נהיה יחדיו.
אבל כמובן שזה יקרה רק בחלום
כי בלב שלו, לי אין מקום.
הוא כל כך ילדותי שזה אפילו מעצבן
אבל עברתי את השלב שאפשר להתלונן.
הייתי משנה הרבה אם הזמן היה חוזר
אבל זה רק בסרטים והעצב לא עובר.
הוא בטח כבר שכח הכל
וחושב מי הבאה שהוא עוד יכול...
אבל לי זה לא עבר,
יושבת ומשחזרת כמה היה נהדר.
השם שלי מהבהב לו על צג המחשב
ועל איך לשכנע אותי לבוא אליו, הוא כבר לא חושב.
אין לו כוח אלי, "את כזאת מעיקה"
לך לעזאזל! מתנהג כמו ילדה קטנה.
שום צומי פה לא יעזור,
הוא המשיך הלאה ואצלי הכל שחור.
עליו אני בכלל לא אמורה לחשוב,
הוא סתם מניאק ואני לא צריכה לכאוב.
צריך מהסרט לצאת
ואת צג המחשב הוא ימשיך לקשט.
זה משחק של כבוד או אולי משחק ילדים,
אבל ממני הוא לא יקבל יחס, לעוד כמה חודשים.
אולי בעוד זמן מה הוא ייזכר,
אבל לי זה יהיה כבר דיי והותר.
כמו ג'וק קטן במחשבות הוא יישאר,
עד שמישהו ימחץ אותו
והקסם יתפוגג וישתחרר.