אז ככה: פעם, לפני כשנתיים, הייתי בסיסט-גיטריסט (תלוי באיזה
שלב) של להקה שנקראת "פופרס". היסוד נבנה בתיכון, בכיתה יא',
ע"י שני חברים טובים מאוד שלי, גלעד פרוקופץ ומורן טרייסר,
ואנוכי כמובן.
בלי לקשקש הרבה על הלהקה, מני שירים רבים, זה אחד היחידים
שמוקלט נורמאלי. אחרי הופעה בלילה ה-13, בהרכב האחרון, טסתי
להסתובב בעולם, והחברה המשיכו ביחד, עם בסיסט חדש, ולאט, לאט
התפרקה לה החבילה, לצער כולנו, ונשאר הזכרון, והטעם המתוק,
המהול בחיוך של היצירה המשותפת.
"שמונה מתוך אחד" 1998, כתבנו ביחד מורן ואני, הלחן שלי,
הליטושים, החשמליות והרבה כשרון של גלעד.
אל תשאלו אותי על השם, אני לא יודע לענות, אף אחד לא ממש זוכר,
גם לא על ההגיון שבמילים, הוא מאוד אישי ולא ברור לעין הבלתי
מזוינת...
בגרסה המוקלטת הזו, לצערי אני לא מנגן, הייתי בחו"ל, אבל החברה
שלחו לי אותה לפרו, שבדרום אמריקה, והדמעות רצו רצו להשתחרר
החוצה.
לחיי ה"פופרס"! תהנו. |