מלודי ברון / אש |
הוא אחז בידי כל הדרך
הוא בכה דמעות מרירות
זעקתי השמעתי שמיימה
שערי שמיים נפתחו
האש כבתה ושערי שמיים פתוחים
נחתנו, אני על גופי והוא מעלי
עצמותי רועדות תחתיו
הוא מרים ידו לפניי והוא רועד
דמעותיו החמות נופלות על לחיי
הוא מביט לעיניי ואישוניו מצטמצמים
את שפתיו הוא שם על לחיי
את ידיו מרקיד על גופי
עצמותיו רועדות מעליי
והתשוקה בתוכנו... אש
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|