אשר שמש / מוזה |
ובכן שמעו.
עכשיו היא איתי המוזה
השעה שמונה בערב
אני לבדי בחדרי הMP לצידי
די קריר בחוץ
והיד שלי רושמת
רש וו שין מם תף
רושמת ורצה
שיר סתם ולא סתם
על טוב ורע
על הבלתי נודע.
ואין לי שליטה עליו
הוא מתפרץ גועש ונכתב
אני עצוב והוא שמח
לי רע ולו טוב
וזה לא עוזר.
המח מתכווץ
הMP מזרז
ואני כותב
לעזאזל.
משתגע וכותב וכועס ואוהב
וכותב ומקלל וכותב ואוהב
מצטמק וכותב מצטמרר ואוהב
ואוהב ואוהב ואוהב ואוהב...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|