ריח נפטלין עולה באפי
אותו חומר לבן עם הריח החריף
המצחין
מדכא את ריח הדם
מזכיר נשכחות...

בפורים אני אתחפש לציפור
אני אפרוש את כנפיי הארוכות, הלבנות
כמו חסידה יפה
ואפזר אבק כוכבים שעה שאדאה לעבר אופק בהיר

סבתי תמות משברון לב כשתשמע את הבשורה המשמחת
אמי תחריש אוזניה ותסביר לי שאני צריכה להיות מנומסת

אני רק רוצה להתחפש בפורים לציפור
לדאות כמו חסידה יפה
לפרוש כנפיים ארוכות, לבנות
לאלוהים,
    שרימה במשחק המחבואים האחרון

ריח נפטלין שוב עולה באפי
אותו חומר לבן עם ריח חריף
מחזיר אותי לאותה נקודה שבה הייתי
אותו הווה מצחין
בו אני עורפת לחסידות יפות כנף את הלב
כדי שגם אני אוכל להתחפש בפורים