|
השולחן הזה יכול להיות
בכל מקום בעולם
אבל הוא לא
הפירמידה הקטנה
של הבצק ובתוכה
מעשה כשפים מתמר
מביאה אותך לשם
לנהר ולדקלים
המדבדרים ברוח
החמה השקטה
נושאת מעט גרגירי חול
מנצנצים מאור
שמש לבן
מקום בו לא דרכה
רגלך מעולם
קפל מקפלי לבך
מדי פעם נפתח אליך
מרגש בקסמיו
מעל שולחן
בעיר ילדותך. |
|
|
סלוגנים הם כמו
ילדים, אתה יכול
להוליד אותם,
לממן להם 12
שנות לימוד
ואח"כ גם
אוניברסיטה אם
אתה יציב
כלכלית, אבל
בסוף, הם יעזבו
את הקן ולא
יתקשרו הביתה
ואז... אז איך
תדע שהם
התפרסמו? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.