|
הפצע כואב
אני מדממת
החתך עמוק
ולך מילים אחרונות אני כותבת
ידי רועדת
בכך ניכרת
אני כה מפחדת
מה יקרה עכשיו?
נהיה פה קריר
כנראה רוח סתיו בחוץ
השמיכה דקיקה
היא לא מחממת כפי שאמורה
כל מה שהשגתי עד עכשיו
בשבילי כבר מיותר
עצוב לי לדעת זאת
ליבי נשבר
תבקר אותי הרבה
אתה יודע את הכתובת
תחליף יום יום פרחים
ותספר לי עלייך סיפורים
היד כבר עייפה
אך אני אכתוב עד השנייה האחרונה
מה עוד יש לי להגיד לך?
אה , כן אני אוהבת אותך |
|
|
גבינות,
גבינות!
נקניקים!
וגבינות!
רודפים אחרי
בלילות!
אוה נקניקים
וגבינות, מדוע
תרדפוני?
סיני לא מגולח
באודה לשירה
הפוסט
מודרניסטית
ולתומר ליכטש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.