בבית האסורים
בטירת ארמון הירח
שם דולקים תמיד
אורות נאון
יפה שתיקתך
מקצה עולם עד קצה
ביקשתי
וכמה שבועות מפרידים בינינו
אוהב גם אחרות
לך אבטיח אש תמיד בלבי
חדרון חדר חם ונעים
השמור רק לך
קפצי לביקור
אספר לך סיפורי
הגן האסור
שימי ידך בידי
נעימות דרכי
מה גם שפורצת האש בלשוני
ופעמים נופל מורא מפי
משרתו עבדו
ולא אוכל אחרת
יש פעמים שאיני
רואה מבחין מחשיב
אפרוריות
פעמים אלו
מאהבים את העולם שסביבי
מכהים את השחור
ומרוממים את הלבן
ברגעים אלו רוחו מתעצם
כזה הוא גורלי
זו דרכה של האדמה
ממנה באתי
ומאותו אביב שאהב גם אותך
ומאותו אביב שאהב גם אותך
ושם במשיכה העזה
בין הגוונים נאסר באזיקי ברזל
שמגעם כמו מים
אפילו כשראשי נשמט
על גרם מדרגות ארוך
ודומה אני למעולף
שלושה מלאכים בלבן
שמרוב טהרתו הפך
שחור
רגעים של אושר
איתך הילה חווה
אותו זמן על הצוק
המשקיף לים
הליכה ברחובות תל אביביים
משחקים בצחוק גדול
לא מצליחים להפסיקו
לידך לילה שלם
לא בוטח במיטתך
אוהב
אוהב כמו את הים
שבו רחצנו
בנגיעות קלות
ימי אושר
ועדנה
הראית לי פרח בר
שאימי אהבה
חיבקתי אותך באמת
ובתמים וכתמים
נעימים ושחורים
השארת בשמש שבתוכי
אולי תפני מקום לאחר
אל תפחדי ילדה ידייך
הטובות ידריכו אותך גם
בלי עזרתי
שלום מלכה
היי שלום
חשבתי על אחרת
במקומך
לא בטחת באהבתך אותי
ואני לא בשלך
אך טוב היה לשנינו
כך נדמה היה
שהסתפקנו זה בזו
ויכולנו ללמוד אהבה
מהי יחדיו
לטפי את ראשי השמוט
קולך חיזק אותי לרגעים
לגבר אמיתי שיוכל לגבור על קשיי החיים
ולהפסיד כאב
אל תיפול בלשונך אדם
אל תסטה לקיצורי דרך
בדרך הראשית בראש מורם
אין הקללות והברכות
משנות נתיביך
נפתח מפרש
רוח גבית מבקשת
ממני לאהוב
עולם צמא
עולם מלא
אשב בשביליה
היא החיים
נתן לנו אחד את השני
ופה בין אנשי העוון והמסכנות
אמצא כוח להמשיך
מאותו חיבוק של בוקר ודמעת אושר
של בית שיעמוד על כנו.