|
כביש חיפה-ת"א הישן מתפתל
אל דרכים שלא הכרתי.
חייל שזוף נרדם על החלון.
הוא נוסע הביתה.
ואני, מחפשת משמעויות בעשב המצהיב
שלצידי הדרך.
אין שם כלום.
יקיריי קמלים בזה אחר זה.
והשבועות האחרונים תלויים
שמוטים על כתפיי, כמו תרמיל
ישן על כתפו של טרמפיסט בצומת גולני.
אני חלשה, עייפה, משוגעת.
"זה רק לבינתיים", את אומרת.
עד שהכל יעבור.
עד שייגמר. |
|
|
טוב, אז אתה..,
אתה תרים את
היד, כן כן,
ככה, בדיוק וקצת
הצידה.
ויליאם-תשפוך פה
את הקטשופ
ועכשיו ביל,
תחשוב כאב!
עיתונאים
אמריקאים
מביימים חוסר
צדק.
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.